האם חייבים לעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה?

עם יד על הלב, מי מכם לא הרגיש מתישהו "אשם", או "לא בסדר" לגבי אחד מהדברים הבאים שהוא עשה בבריאות מלאה:
(ואני שוב חוזרת: בבריאות מלאה, לא כשהוא היה חולה)

• לצאת לחופשה ארוכה
• לצאת לכמה ימי חופש בודדים אך יחסית קרובים האחד לשני
• לישון בצהריים באמצע שבוע העבודה
• ללכת לים באמצע שבוע העבודה
• להיפגש עם חבר/ה לכוסקה במהלך יום עבודה
• לקרוא ספר, או לצפות בפרק מסדרה אהובה באמצע יום עבודה

האם יש מישהו כזה?

אם יש – הוא בהחלט יכול להפסיק לקרוא כבר כאן 😉

אם משהו ממה שתיארתי למעלה מוכר לכם – אני מזמינה אתכם להמשיך לקרוא.

אנחנו רגילים "לעבוד קשה".
זה חלק מהחינוך שרובנו מקבלים עוד מבית ההורים.
בחברה המערבית מי ש"עובד קשה" נחשב:
חרוץ, חזק, מנצל הזדמנויות, דואג לעתיד, בונה את העתיד, תורם לעצמו ולקהילה.

ומי לא רוצה שיחשבו עליו את כל הדברים הלאה?
הרי אף אחד לא רוצה שיחשבו עליו שהוא עצלן, או פרזיט!

רק מה שיוצא מזה הוא שהרבה אנשים בחברה המערבית עובדים באמת "קשה",
הרבה פעמים תרתי-משמע מצאת-החמה-עד-צאת-הנשמה,
בלי לאפשר לעצמם לנוח, או לקחת חופש, (חס וחלילה!)
בלי לקרוא ספר באמצע יום עבודה, (מה פתאום!)
בלי ללכת לים באמצע יום עבודה, (טפו!)
בלי להתמלא משום דבר…
פשוט כי כבר לא נשאר להם זמן וכוח לשום דבר אחר…

דמיינו מכונית שאנחנו מצפים ממנה שהיא תיסע בלי הפסקה ובלי עצירות למלא דלק.
יכול להיות דבר כזה?
ברור שלא!
הרי מהר מאוד היא תיתקע ולא תוכל להמשיך.

הגוף שלנו הוא אותו הדבר:
אם רק נצפה ממנו שהוא כל הזמן "ייסע" בלי שום הפסקות למנוחה,
בלי למלא לו דלק לנשמה –
הוא יעצור.
ומה זה אומר אצלנו "לעצור"?
זה אומר: להיות חולים.

כשאנחנו חולים, הגוף שלנו בעצם אומר לנו:
"הלו, רגע, מה קורה פה? הגזמתם! אני צריך קצת לנוח!"

ובאמת, מתי אנחנו יודעים לעצור מצויין ולנוח?
כשאנחנו חולים!
כי רק כך יש לנו לגיטימצייה לנוח, לקחת חופש מהעבודה, לשכב בבית באמצע שבוע העבודה ולקרוא ספר, או לצפות בפרק מסדרה אהובה…

ויאנה סטייבל, מייסדת שיטת התטא הילינג, אומרת שזאת אחת הסיבות המאוד שכיחות לכך שאנשים חולים בחברה המערבית: כדי לאפשר לעצמם לנוח…

ושלא תבינו אותי לא נכון:
אני לא בעד לעשות כל היום בטן-גב בבית מול הטלוויזיה או על שפת הים.
כל מי שמכיר אותי יודע שאני חרוצה,
ועובדת מסורה,
ויש ימים שאני בהחלט עובדת מהבוקר עד הערב –
רק מבחינתי זה בשום פנים ואופן לא מצאת-החמה-עד-צאת-הנשמה.

פעם, לפני שהגעתי לתטא הילינג,
הייתי כל כך עסוקה,
והיום שלי היה כל כך עמוס לעייפה ומתוכנן בכל שנייה ושנייה,
שהייתי נוהגת לספר על עצמי שאני רצה ממקום למקום כמו "עכבר מורעל"… (רק מלכתוב את זה פה עכשיו – זה ממש עשה לי לא טוב בכל הגוף!)
היו פעמים שהייתי מסיימת את היום ותוהה אם בכלל היה לי זמן לנשום…

אחד הדברים הראשונים שאני זוכרת שעשיתי עליהם עבודה בתטא הילינג היה לשחרר את המקום הזה אצלי שהאמין שאסור לי לנוח,
שאני חייבת לעבוד "קשה",
שכסף לא צומח על העצים, וכו'.
זה לא שהיום אני חושבת שכסף צומח על העצים 😉
ועם זאת ברור לי שזה לאו דווקא משהו קשה להשגה שצריך לעבוד קשה עבורו.

היום אני לגמרי דואגת לעשות עצירות למנוחה,
וזה נראה לי טבעי לגמרי לפרגן לעצמי "שנת יופי" קצרה בצהריים –
במיוחד בימים שבהם אני כבר ב- 07:00 נמצאת בשיעור יוגה ומסיימת לטפל ב- 20:00.

מעבר לכך, השבוע שלי שזור במגוון דברים שאני עושה באופן קבוע בכל שבוע.
הם כתובים לי ביומן ואני לא קובעת שום דבר אחר במקומם.
דברים כמו למשל: יוגה, צ'י-קונג, לשיר במקהלה, לעשות הליכה על שפת הים.

אלה דברים שאני לא עושה בשביל אף אחד אחר:
לא בשביל העסק שלי,
לא בשביל הבעל או הילדים שלי –
לא בשביל אף אחד, או שום דבר מעבר לכך שזה ממלא אותי.
זה הדלק שלי.
זה עבורי בלבד,
וזה עושה לי טוב בלב ובנשמה.
והיום אני יודעת שאני גם יכולה לפנות זמן לכ-ל הדברים המדהימים האלה –
וגם עדיין לדעת שאני חרוצה!

ולמרות כל זאת,
ולמרות העבודה שעשיתי,
הפתיע אותי מאוד "לתפוס את עצמי" מרגישה טיפ-טיפונת אשמה בתחילת החודש…
וזאת בעצם הסיבה שהחלטתי לכתוב את המאמר הזה.

זה קרה לאחר ש"במקרה", במהלך שמונה ימים, יצא שלקחתי שלושה ימי חופש סתם כך:
פעם אחת – כדי לבלות ולהתפנק עם הבת שלי (משהו שלא קרה אף פעם עד כה על פני יום שלם),
פעם שנייה – כדי לבלות ולהתפנק עם האמא שלי (משהו שלא קרה המון-המון זמן),
ופעם שלישית – כדי לבלות ולהתפנק עם בעלי, לכבוד יום הנישואין ה-22 שלנו.

אז מייד בדקתי עם עצמי מדוע הרגשתי כך,
טיפלתי בעצמי,
שיחררתי את כל רגשות האשם על כך,
הרגשתי לגמרי-לגמרי גאה ושמחה על שלושת ימי החופש האלה,
וקיבלתי הורדות ממש שוות לעצמי – שאני שמחה לשתף אתכם:

הולכת לכתוב לכם כאן "הורדות" –
שהם בעצם אמונות/מחשבות/רגשות
שאנחנו יכולים כתטא-הילרים לשלוח לעצמנו ולאחרים.
בעיני זה ה-דבר הכי-הכי של התטא הילינג,
וזה ממש כמו שידרוג של אפליקציה,
כשמגיעה גרסה חדשה ומעודכנת
ואתם מורידים אותה ואז המכשיר עובד טוב יותר וחלק יותר –
מכירים את זה, נכון?
כך הורדות בתטא הילינג זה לגמרי משהו שמשדרג אתכם.
מזמינה אתכם לקרוא ולהגיד בלב/בקול רם "כן" לכל מה שאתם מסכימים לקבל.
אפשר גם ממש לדמיין איך זה יורד אליכם,
מתקבל אצלכם,
והופך להיות חלק ממי שאתם – החדשים, המשודרגים.
מי שיכול – זה ממש כיף לעשות את זה בעיניים עצומות, ועם זאת זה ממש לא חובה.

*האם הייתם רוצים לדעת שמותר לכם לנוח?
*שזה בסדר לנוח?
*שהגוף שלכם זקוק למנוחה?
*שאתם זקוקים למנוחה?
*שאתם יכולים לנוח גם בבריאות מלאה?
*שאין לכם צורך לחכות למחלה כל שהיא כדי לאפשר לעצמכם לנוח?
*שאתם יכולים ומותר לכם לשזור בחייכם באופן קבוע דברים שממלאים אתכם?
*שאתם יכולים לנשום במהלך היום, בכל יום?
*שאתם יכולים להגיע לסוף היום בלי להתמוטט למיטה?
*שיש לכם ואתם יודעים מה הוא האיזון המושלם בין עבודה למנוחה?
*שאתם יודעים מתי ואיך לאפשר לעצמכם לנוח?
*שאתם יודעים לעשות את זה *לפני* שאתם חולים?
*שזה אפשרי עבורכם?
*שזה בטוח עבורכם?
*שאתם עדיין יודעים ומרגישים שאתם חרוצים, חזקים, מנצלים הזדמנויות, דואגים לעתיד, בונים את העתיד, תורמים לעצמכם ולקהילה גם כשאתם נחים?
*שיש לכם את יכולת הבחירה החופשית, מתוך רצון חופשי, לבחור לנוח ולהתמלא מדברים שעושים לכם טוב בלב ובנשמה בכל פעם מחדש – *בלי* להרגיש אשמים בגלל זה?
*שאתם יודעים איך זה ואיך זה מרגיש שזה כבר כך?
*שאתם יודעים איך זה ואיך זה מרגיש לחיות את חייכם יום-יום, רגע-רגע, בידיעה שזה כבר כך?

מי שהוא תטא-הילר מוזמן להגיד לעצמו בלב "כן" ולקבל המחשה לכך שקיבל את כל ההורדות הללו לכל תא ותא בגופו.

תודה שקראתם עד כאן.

המשך יום נפלא ומלא ביטחון בידיעה שאין לכם צורך לעבוד מצאת-החמה-עד-צאת-הנשמה,
שמותר לכם לנוח גם כשאתם בריאים,
שאתם יכולים למצוא את הזמן במהלך כל שבוע להתמלא מכל מה שממלא אתכם,
ושאתם עדיין אנשים חרוצים, איכותיים ומדהימים בזמן שאתם עושים את זה!