פשרה זו לא מילה מגונה…

כמה מכם מתכווצים רק לשם המילה הזאת "פשרה"?

כמה מכם לא אוהבים אותה?
כמה מכם לא אהבו את העובדה שהם היו צריכים להתפשר מתישהו בחייהם?
שלא היתה להם ברירה אלא להתפשר?
כמה מכם מאמינים שאי אפשר להיות בזוגיות מייטבית בגלל שהיא בהכרח גוררת איתה פשרות?
כמה מכם (עם יד על הלב) מרגישים שכדי להתפשר עם בן/בת הזוג שלכם – אתם חייבים לוותר על משהו שחשוב לכם? על חלק ממי שאתם?
כמה מכם סובלים בפועל (מחוסר בזוגיות/קבלה מצד אחרים/פרנסה וכו') בשם שמירת העיקרון המקודש של "לא להתפשר"?

אם עניתם "כן" לאחת מהשאלות האלה –
הפוסט הזה נכתב עבורכם ואני מזמינה אתכם להמשיך לקרוא אותו.

אם עניתם "לא" על כל השאלות –
אני מאוד שמחה בשבילכם (באמת! חלילה לא בציניות!),
ואתם לגמרי יכולים להפסיק לקרוא כבר כאן.

לרובינו יש למילה "פשרה" קונוטציה שלילית. הרבה אנשים שאני נתקלת בהם ממש פיתחו תסמינים אלרגיים למילה הזאת, בעוד שפשרה היא סוג של הסכם או ויתור שיכול בהחלט גם להיעשות מרצון, כמחווה טובה ומכל הלב.

אז מה פשר הסלידה מפשרה?

במילון אבן שושן כתוב כך בערך "פשרה":
"הסכם על ידי ויתורים מסויימים בין רבים".

לפי ויקיפדיה, התפיסה והמשמעות של המילה "פשרה" היא תלוית תרבות וסביבה. בבריטניה, אירלנד ומדינות חבר העמים הבריטי משמעות המילה "פשרה" היא חיובית ומציינת מצב שבו שני הצדדים זוכים מן ההסכם. בארצות הברית המילה עשויה לשאת משמעות שלילית ולפיה שני הצדדים הפסידו מן ההסכם. בברית המועצות לשעבר המונח פשרה היה כמעט ולא ידוע.

מבחינה אידיאלית, כדי לא להתפשר בכלל על שום דבר, היינו אולי צריכים לחיות לבד על אי בודד. למרות שגם אז – לא היינו באמת יכולים להימנע לחלוטין מ"פשרות".
הרי אם היינו רעבים – היינו צריכים להפסיק לעשות כל מה שאנחנו עושים (גם אם אנחנו מאוד אוהבים את מה שאנחנו עושים באותו הרגע ונהנים ממנו) וללכת להכין לנו אוכל.
אז יכול להיות שאתם מהסוג הזה של האנשים שמסתדרים יום שלם בלי לאכול כלום כשהם עסוקים במשהו שמאוד מעניין אותם (מכירה כמה כאלה באופן אישי).
אז מה לגבי להתפנות לשירותים? ברגע שאנחנו מרגישים את הצורך – אנחנו אמנם יכולים מעט להתאפק – אבל מתישהו בסופו של דבר נהיה חייבים להפסיק את מה שאנחנו עושים ולמצוא את הזמן והמקום להתפנות.

ומה לגבי לקום בבוקר לעבודה?
כשאנחנו מכוונים את השעון המעורר שלנו ל- 06:00 הרי אנחנו "מתפשרים" על שעות שינה ארוכות יותר, או על יקיצה טבעית.

אבל משום מה להתפנות לשירותים או לקום עם שעון מעורר – לא נתפסים אצלנו לרוב כ"פשרות" בעוד שזוגיות או פרנסה – כן. ולכן אנחנו גם יכולים להיות מאוד אמביוולנטיים כלפי שני הנושאים הללו, מה שיגרום לנו בהכרח להרגיש לא טוב איתם – כי אנחנו "מתפשרים" (למשל: מתפשרים ולא עושים דברים שאנחנו רוצים לעשות כי בן הזוג שלנו לא שותף להם, ו/או לא אוהבים את העבודה שלנו אבל מתפשרים על הכסף, וכו').

השבוע יצא לי לעבוד על הנושא הזה.

כשביקשתי את הפרספקטיבה הגבוהה ביותר של אנרגיית הבריאה על הנושא, קיבלתי שבעצם כל העניין הוא גבולות, ומה אני מרגיש לגבי זה!

מה שקיבלתי הוא שבחיים שלנו אנחנו למעשה מתפשרים כל הזמן – בין אם אנחנו מודעים לזה או לא, או אוהבים את זה או לא:
בין אם זה ללכת לישון מאוחר יותר (ולישון פחות) כי אנחנו מעדיפים לראות תוכנית טלוויזיה שאנחנו אוהבים,
בין אם זה לקום מוקדם יותר (ועדיין לישון פחות) כדי ללכת לשיעור יוגה (קורה לי כל שלישי וחמישי),
בין אם זה לעבוד יותר ולהרוויח יותר/להיות יותר מוערך במקום העבודה שלי במקום להיות יותר זמן עם המשפחה,
בין אם זה להימנע מלקחת עוד פרוסת עוגה מ-ד-ה-י-מ-ה שמאוד קורצת לנו – כדי לרדת במשקל,
וכו', וכו' – אנחנו כל הזמן בוחרים להעדיף משהו אחד על פני משהו אחר – השאלה הגדולה היא:
איך אנחנו מרגישים עם הפשרה הזאת, עם הויתור הזה, והאם אנחנו יודעים לשים את הגבול המדוייק שלנו?

כי לי באופן אישי אין שום בעיה לישון 40 דק' פחות בלילה כדי לראות עוד פרק בסדרה האהובה עלי "האישה הטובה",
או לקנות אוכל בחוץ (ואני מתמחה בלהכיר מקומות מעולים) במקום לבשל, כדי לפרגן לעצמי שעת מנוחה קלה בצהריים,
או כן לקחת עוד פרוסה מהעוגה ה-מ-ד-ה-י-מ-ה שמאוד קורצת לי בידיעה שלא ארד את הקילו שעליתי החורף,
או להרים בעצמי וב*חיוך* את כל הבגדים שבעלי זרק על רצפת חדר-השינה שלנו כדי לקבל חדר מסודר כמו שאני אוהבת, מצב רוח טוב לעצמי, ובעל מבסוט שאישתו לא מתקרצצת עליו ומזעיפה לו פנים (גילוי נאות: זה לקח לי שנים – אבל זה לגמרי נעשה כיום בחיוך!),
וכו', וכו'.

ועם זאת – אני כן מקפידה ולא מתפשרת על כך שמי מבני ביתי שנכנס לחדר הטיפולים שלי ישאיר לי אותו מסודר בדיוק כפי שהוא היה! (למי שעדיין לא הבין: אני אוהבת סדר 😉 ),
אני לא מתפשרת ולא מוותרת על זמן שלי עם עצמי לעשות דברים בשביל הנפש,
אני לא מתפשרת ולא מוותרת על המשך לימודים רוחניים והעצמה אישית – למרות שאת בעלי זה בכלל לא מעניין,
אני לא מתפשרת ולא מוותרת על להגיע בזמן לאן שאני צריכה,
ועוד,
כי לוותר על הדברים הללו – יהיה לוותר על עצמי.
ואת זה אני יותר לא מוכנה לעשות.

אז…

הולכת לכתוב לכם כאן "הורדות" –
שהם בעצם אמונות/מחשבות/רגשות
שאנחנו יכולים כתטא-הילרים לשלוח לעצמנו ולאחרים.
בעיני זה ה-דבר הכי-הכי של התטא הילינג,
וזה ממש כמו שידרוג של אפליקציה,
כשמגיעה גרסה חדשה ומעודכנת
ואתם מורידים אותה ואז המכשיר עובד טוב יותר וחלק יותר –
מכירים את זה, נכון?
כך הורדות בתטא הילינג זה לגמרי משהו שמשדרג אתכם.
מזמינה אתכם לקרוא ולהגיד בלב/בקול רם "כן" לכל מה שאתם מסכימים לקבל.
אפשר גם ממש לדמיין איך זה יורד אליכם,
מתקבל אצלכם,
והופך להיות חלק ממי שאתם – החדשים, המשודרגים.
מי שיכול – זה ממש כיף לעשות את זה בעיניים עצומות, ועם זאת זה ממש לא חובה.

*האם הייתם רוצים להתיידד עם המילה "פשרה"?
*האם הייתם רוצים לדעת שאתם יכולים לחיות איתה בשלום?
*האם אפשר לשלוח לכם אור ואהבה וריפוי לכל פעם ופעם שהמילה הזאת עלתה בחייכם והיא עוררה בכם כעס/כיווץ/אנטי?
*האם הייתם רוצים לקבל את הפרספקטיבה הגבוהה ביותר של אנרגיית הבריאה לגבי "פשרה"?
*שאתם יודעים שאין שום דבר רע גם בלהתפשר?
*שאתם יכולים להרגיש טוב עם המילה הזאת?
*שאתם יכולים ויודעים תמיד לשמור על עצמכם גם כשאתם בוחרים להתפשר?
*שאתם יכולים ויודעים תמיד לשמור על הגבולות שלכם גם כשאתם בוחרים להתפשר?
*שאתם יכולים ויודעים תמיד לשמור על מי שאתם גם כשאתם בוחרים להתפשר?
*שאתם יכולים ויודעים תמיד לשמור על האמת שלכם גם כשאתם בוחרים להתפשר?
*שאתם יכולים לחוש אהבה, שמחה, הנאה ופתיחות של הלב גם כשאתם בוחרים להתפשר?
*שאתם יודעים שפשרה הוא מצב בו שני הצדדים יוצאים ממנו מורווחים ומנצחים?
*שאתם יכולים לחיות את חייכם בלי פשרות כואבות?
*שאתם יכולים להיות בזוגיות בלי פשרות כואבות?
*שאתם יכולים לעבוד ולהתפרנס בלי פשרות כואבות?
*האם אפשר להוריד לכם את האבחנה לגבי האקסיומה "פשרה=משהו כואב"?
*את האבחנה בין שני חלקי המשפט הזה?
*את העובדה שהחיבור הזה בין שני חלקי המשפט הללו הוא אינו האמת הגבוהה והנעלה ביותר של אנרגיית הבריאה?
*ששני חלקי המשפט הזה יכולים להתקיים בנפרד?
*ושזה יכול להיות כך גם בחייכם?
*האם הייתם רוצים לדעת שזה בטוח עבורכם?
*שאתם יודעים איך זה ואיך זה מרגיש שזה כבר כך?
*שאתם יודעים איך זה ואיך זה מרגיש לחיות את חייכם יום-יום, רגע-רגע, בידיעה שזה כבר כך?

מי שהוא תטא-הילר מוזמן להגיד לעצמו בלב "כן" ולקבל המחשה לכך שקיבל את כל ההורדות הללו לכל תא ותא בגופו.

תודה שקראתם עד כאן.

המשך יום נפלא ובטוח בדרך שלכם להתיידד עם המילה "פשרה", ובדרך שלכם ליהנות בחייכם מהרווח העצום שהפשרות והויתורים שאתם בוחרים מביאים לכם!