מה בין חירות לאחריות?

מזה שנים רבות שאני מחזיקה נייר ועיפרון על השידה ליד המיטה שלי. כי הרגעים הכי פוריים שלי, עם התובנות הכי משמעותיות והדברים הכי מאירי-עיניים שאני מקבלת – הם תמיד ממש לפני שאני נרדמת.

אז אתמול, ממש לפני שנרדמתי, קיבלתי את האבחנה בין "חירות" ל"אחריות" (ומייד התיישבתי לכתוב את זה כדי שאוכל להעביר לכם מבלי לשכוח דבר 🙂 ).

אני יכולה להיות אחראית אך ורק לעצמי.

גם אם אני מאוד רוצה,
וגם אם זה חשוב לי,
וגם אם ככה חינכו אותי,
וגם אם אני חושבת שזהו הדבר הנכון לעשות,
וגם אם נדמה לי שאני יכולה לעשות משהו בנידון –
אני לא באמת יכולה להיות אחראית לגבי אף אחד אחר חוץ מעצמי!

אני לא יכולה להיות אחראית:
לא על ילדי,
לא על הורי,
לא על אחיי,
לא על בן-זוגי,
לא על המטופלים שלי,
לא על התלמידים שלי,
לא על הקולגות שלי,
לא על אף אחד בעולם!
למעט על עצמי!

כשאנחנו מאמינים שאנחנו צריכים לקחת אחריות על מישהו אחר,
כשאנחנו מאמינים שהאושר של מישהו אחר נמצא בידיים שלנו,
כשאנחנו מאמינים שההצלחה של מישהו אחר נמצאת בידיים שלנו,
כשאנחנו מאמינים שאנחנו יכולים לגרום למישהו אחר לפעול או להתנהג אחרת בעולם,
ובמיוחד כשאנחנו מאמינים שנכשלנו באחת מן המשימות הנ"ל (לגרום למישהו להיות מאושר, או מוצלח, או להתנהג אחרת) –
אנחנו בשיעבוד לדבר בלתי אפשרי בעליל,
ואנחנו מכניסים את עצמנו למילכוד שלא נוכל להשתחרר ממנו עד שנבין שזה לא בידיים שלנו.

רק אחרי שאני שיחררתי את שתי האמונות שהיו לי:
1. שזה באחריותי לעשות את סבתא שלי מאושרת
2. שאני צריכה לעשות דברים שיגרמו לה להיות גאה בי –
רק אז בעצם הרגשתי שיש לי את החופש לעשות את מה שאני רוצה באמת, שזה: להפוך להיות מורה ומטפלת בתטא הילינג.
כל עוד האמנתי שהאושר שלה נמצא בידיים שלי, ושהוא תלוי במקצוע שלי (סבתא שלי בזמנו לא האמינה ב"שטויות האלה", והאמנתי שזה מאוד יאכזב אותה אם אספר לה שזה מה שאני רוצה להתחיל לעשות בחיי) – לא היתה לי החירות לבחור לעשות את מה שאני רוצה.
(אגב, בדיעבד, סבתא שלי היתה אצלי בטיפול ממש מוצלח, שאחריו היא המליצה עלי להרבה אנשים, והיתה – בכל ביקור שלה אצלנו – לוקחת כרטיסי ביקור שלי ואחר כך מחלקת אותם לאנשים 😉 ).

לכן כשאנחנו מסירים ומשחררים מאיתנו את האמונה שאנחנו יכולים להיות אחראיים על מישהו –
אנחנו למעשה מקבלים בחזרה את החירות שלנו.

כשנוריד מה"אחריות" את ה"א" של ה"אני"
(אני יכול להיות אחראי עליו, אני יכול לשנות אותו, אני יכול לגרום לו להיות מאושר, אני יכול לגרום לו להתנהג ולפעול אחרת בעולם, וכו') –
תישאר לנו ה"חירות".

החירות לדעת שעניינים של אחרים הם לא העסק שלנו,
החירות לשחרר את זה ולדעת שזה לא בגללנו (או בזכותנו) מה שקורה להם,
החירות לשחרר אשמה לגבי זה,
החירות לדעת ולהפנים באמת שזה השיעור שלהם, ושלהם בלבד (ושלנו יש שיעור אחר לעבור),
החירות לתמוך בהם ולעזור להם ממקום שיודע שהוא לא אחראי על מה שקורה להם,
החירות לתמוך בהם ולעזור להם ממקום שיודע שהוא לא אחראי על התוצאות של דברים שהם עשו או עושים,
החירות להמשיך לאהוב אותם, לטפל בהם, לתמוך בהם, להיות חלק מהחיים שלהם –
מתוך מקום של חירות, להבדיל ממקום של שיעבוד למשהו שהוא לא באמת אפשרי,
החירות לעשות את מה שאנחנו באמת רוצים לעשות.

כי:

* * * *  "אחריות" פחות "א" שווה "חירות"  * * * *

אז…

אני הולכת לכתוב לכם כאן "הורדות" –
שהם בעצם אמונות/מחשבות/רגשות
שאנחנו יכולים כתטא-הילרים לשלוח לעצמנו ולאחרים.
בעיני זה ה-דבר הכי-הכי של התטא הילינג,
וזה ממש כמו שידרוג של אפליקציה,
כשמגיעה גרסה חדשה ומעודכנת
ואתם מורידים אותה ואז המכשיר עובד טוב יותר וחלק יותר –
מכירים את זה, נכון?
כך הורדות בתטא הילינג זה לגמרי משהו שמשדרג אתכם.
מזמינה אתכם לקרוא ולהגיד בלב/בקול רם "כן" לכל מה שאתם מסכימים לקבל.
אפשר גם ממש לדמיין איך זה יורד אליכם,
מתקבל אצלכם,
והופך להיות חלק ממי שאתם – החדשים, המשודרגים.

*האם אתם מסכימים לקבל את ההגדרה והפרספקטיבה הגבוהה ביותר של אנרגיית הבריאה לגבי "אחריות" ומה זה אומר להיות בן-אדם אחראי?
*האם אתם רוצים לדעת באמת ובתמים שאתם יכולים להיות אחראים אך ורק על עצמכם?
*האם אתם רוצים לדעת שאתם עדיין ממשיכים להיות בני-אדם אוהבים, מתחשבים, תומכים, עוזרים, בעלי לב-רחב ונתינה אינסופית – גם כשאתם מפנימים את העובדה הזאת? את העובדה שאתם יכולים להיות אחראיים אך ורק על עצמכם?
*האם אתם רוצים לדעת איך זה ואיך זה מרגיש לתמוך/לעזור/לאהוב/להתחשב/לתת למישהו מתוך המקום הזה שיודע שרק הוא יכול להיות אחראי לגבי עצמו?
*האם הייתם מסכימים לשחרר אחריות שלקחתם על עצמכם לגבי בן-אדם מסויים?
*לגבי מספר בני-אדם?
*לדעת שזה אפשרי עבורכם?
*שזה בטוח עבורכם?
*שזה בטוח גם עבור מי שלקחתם עליו עד כה אחריות?
*שאתם יכולים לעשות את זה?
*שאתם עדיין ראויים לאהבה כשאתם עושים את זה?
*שאתם נשארים בדיוק אותם האנשים האוהבים, הנותנים, העוזרים, התומכים שהייתם כשאתם עושים את זה?
*שיש לכם את יכולת הבחירה החופשית, מתוך רצון חופשי, להסיר את האחריות שלכם לגבי אחרים ולהשתחרר מהשיעבוד שבדבר?
*שאתם יודעים איך זה ואיך זה מרגיש שזה כבר כך?
*שאתם יודעים איך זה ואיך זה מרגיש לחיות את חייכם יום-יום, רגע-רגע, בידיעה שזה כבר כך?

תודה שקראתם עד כאן.

המשך יום נפלא ומלא בשיחרורים לגבי כל מי שהאמנתם שאתם אחראים לאושר שלו / להצלחה שלו / לדרך שבה הוא מתנהג ופועל בעולם.